איזו מין מדינה מתעלמת כשאחד מאזרחיה שבוי?

איזו מין מדינה מתעלמת כשאחד מאזרחיה שבוי?
אינגריד בטנקור, מועמדת לנשיאות קולומביה ואזרחית צרפת, נחטפה בידי מורדים ב-2002. אות החיים האחרון התקבל ממנה ב-2003. בני משפחתה כועסים על ממשלת צרפת שלא עשתה די כדי לשכנע את נשיא קולומביה לעסקת שבויים. "נמאס לנו מאמפטיה והבטחות", אמרה בתה מלאני בראיון ל-ynet. " צריך להתחיל כבר להפעיל לחץ אמיתי"
שירלי סיטבון, פריז
פורסם:
25.02.07, 15:24

אינגריד בטנקור, המועמדת לנשיאות קולומביה שנחטפה בידי לוחמי גרילה בדרום מזרח המדינה ב-2001, הפכה לסמלם של חטופים ושבויים ברחבי העולם. ביום שישי ציינו בפריז חמש שנים לחטיפתה, והנושא שב ועלה לכותרות, אבל בני משפחתה לא מוצאים בכך נחמה. יש להם ביקורת חריפה על הממשל הצרפתי, ובעיקר על הנשיא ז'אק שיראק, שלא עשה די בשנות כהונתו על מנת לקדם את שיחרורה של הפוליטיקאית שהחזיקה גם באזרחות צרפתית.

"מאז החטיפה רק פעם אחת הרים שיראק טלפון לנשיא קולומביה אלוורו אוריבה. זה קרה מיד לאחר החטיפה ומאז כלום", סיפרה ל-ynet בתה של בטנקור, מלאני. "כמובן, זה לא נעים לטפל בעניני שבויים ולהפעיל לחץ, אבל איך אפשר לא להתיחס לענין, כשאימא שלי שבויה כבר חמש שנים בתנאים כאלה?".

בטנקור (45) הייתה מועמדת עצמאית לנשיאות קולומביה. ב-23 בפברואר 2002 סיירה יחד עם מי שהיתה מועמדת להיות סגניתה, קלרה רוחס, במחוז מבודד בדרום קולומביה ונחטפה בידי אנשי ארגון FARC.

היא אחת מ-61 חטופים - ביניהם שלושה קבלנים אמריקנים - שב-FARC רוצים להחליפם תמורת שיחרור מפקדיהם הכלואים בקולומביה. עד כה סרב נשיא קולומביה אוריבה לנהל עם המורדים משא ומתן. הקולומביאנים משבחים אותו על עמדותיו הנוקשות, אך במקביל לוחצים אותו להביא לפיתרון המצב.
לאחרונה נדמה כי חלה התגמשות מסויימת בעמדותיו אך שורה של התקפות מצד המורדים סיכלו כל סיכוי למשא ומתן בקרוב. אוריבה, שאביו נהרג בעת ניסיון חטיפה כושל לפני מספר שנים, קרא השבוע לכוחות הביטחון של ארצו להגביר את המרדף אחר המורדים. אמש הודיעו אנשי FARC כי הם מוכנים למשא ומתן על שיחרורה של בטנקור.

אות החיים האחרון שהתקבל מבטנקור היה סרטון וידאו ששיחררו המורדים לפירסום באוגוסט 2003. בסרטון ביקשה בטנקור שיבואו לשחרר אותה. בתגובה שלח דומיניק דה וילפן, שר החוץ הצרפתי בשעתו, מטוס מיוחד לברזיל, אך התוכנית לשיחרורה כשלה. "כל מאמץ אפשרי נעשה למען שחרורה של אינגריד. תדעו שאני לא שוכח", כתב בשעתו שיראק למשפחתה. "נמאס לנו מאמפטיה והבטחות. צריך שמנהיגי המדינה יתחילו להפעיל כבר לחץ אמיתי". אומרת מלאני.

אות חיים אחרון. אינגריד בטנקור בוידאו מ-2003 (צילום: איי.פי)

בעצרת בפריז קראו בני המשפחה - מלאני, אחיה לורנזו ואביהם, בעלה הראשון של בטנקור פרביס דלואה, לקדם עסקת החלפת שבויים במסגרתה ישוחררו 400 אנשי FARC תמורת 57 החטופים, בינהם חיילים, שוטרים ושבויים פוליטים.

"פעולה צבאית לא תביא לשחרור החטופים, אלא תסתיים בים של דם", העריכה מלאני. "מנגד, החלפת שבויים היא צעד ראשון לשלום והיא תיתן תקווה לחיילים, כי הם יראו שהמדינה לא מוותרת עליהם. וחוץ מזה, הלוחמים שישוחררו אינם מהמסוכנים ביותר. רובם נכנסו לכוחות FARC בגיל צעיר רק כדי להימלט מחיי עוני בקולומביה".

גם צרפת תומכת כיום בעסקת החלפת שבויים אבל נשיא קולומביה אוריבה נותר בסירובו. הוא טוען כי כל עסקה רק תעודד את המיליציה בת 17 אלף הלוחמים, שמחזיקה בידיה כ-3,000 שבויים ובני ערובה.

פשע נגד האנושות
"צריך להפעיל לחץ על אוריבה", אמר פבריס דלואה, בעלה הראשון של בטנקור. "פנינו לכל המועמדים לבחירות צרפת - לסרקוזי, רויאל ולמועמד המרכז פרנסואה ביירו, וכולם הבטיחו שאם ייבחרו יעלו את הנושא לראש סדר היום בצרפת. רויאל אף חתמה את ההכרזה שכתבנו בשביל שחרור אינגריד", הוא הוסיף.

מלאני ואביה הסבירו שההכרזה שניסחו היא כוללת, וקוראת להקמת מרכז סיוע ומידע כלל עולמי עבור כל משפחות החטופים ברחבי העולם. "לאף אחד לא אכפת היום מחטופים שאינם עיתונאים. צריכים אסטרטגיה עולמית נגד חטיפות, שהינן פשע נגד האנושות, וצריך להראות לחוטפים שהם ישלמו על מעשיהם. שלא יוכלו להיסתובב עוד בעולם כחפים מפשע", אמרה מלאני.

משפחתה של בטנקור מקווה לשיתוף פעולה גם מצד ארצות הברית, בעלת הברית העיקרית של אוריבה. עד כה הבהירה מזכירת המדינה האמריקנית כי היא אינה תומכת ב"דו-שיח עם טרוריסטים", אך המפלגה הדמוקרטית הראתה נכונות לשנות עמדה זו ולהסכים לתמוך בהחלפת שבויים הומניטרית.

לדעת פבריס דלואה, צרפת היתה צריכה להשתמש בהישג האסטרטגי שלה עם המצב הקשה בעיראק, כדי לקדם מדיניות משותפת עם ארצות הברית. "לצרפת יש מה להציע, אבל איזו מן מדינה לא מרימה אצבע כאשר אחד מאזרחיה שבוי? צרפת צריכה לפעול, לא רק בשביל אינגריד, אלא גם בשביל הכבוד שלה".

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3369411,00.html










0

הפרשנים מבולבלים: האם שיראק רוצה עוד כהונה?

הפרשנים מבולבלים: האם שיראק רוצה עוד כהונה?

כולם ציפו שאיחולי השנה החדשה של נשיא צרפת יהיו קצרים - כיאה לפעם האחרונה - אבל הוא הציג תוכנית פוליטית לחמש השנים הבאות, לא שלל כהונה שלישית והשאיר את כולם מבולבלים. האם הוא רציני או סתם רוצה להציק ליריבו סרקוזי, שממילא סובל בסקרים
שירלי סיטבון, פריז
פורסם:
06.01.07, 10:07

נשיא צרפת, ז'אק שיראק, הותיר את הפרשנים בארצו מבולבלים. פחות מארבעה חודשים מסוף כהונתו הוא הקפיד לא לרמוז

דבר על עתידו הפוליטי בנאומים וראיונות לרגל סוף השנה והשנה החדשה, ואף הציג תוכנית פוליטית חדשה לחמש השנים הקרובות. שיראק, בן 75, לא שלל עד כה התמודדות על כהונה נוספת והעיתונים בצרפת שואלים האם הוא שוקל ברצינות להתמודד או שמא רק רוצה להציק ליריבו, שר הפנים ניקולא סרקוזי.
"שיראק תמיד יפתיע אותנו", כתב העיתון לה-טריבון, אחרי ששיראק הציע את התוכנית הפוליטית שלו לחמש השנים הקרובות. העיתונים ציפו לאיחולים קצרים לשנה החדשה, האיחולים האחרונים של שיראק כנשיא, אך הם קיבלו במקומם סידרה של נאומים, הבטחות וביקורת נגד המועמדים הפופולרים לבחירות - סגולן רויאל וסרקוזי.
"האם זאת צוואה או תוכנית בחירות חדשה?" שאל העיתון לה-פריזיאן, "הנאום של שיראק רק מגביר את הספק באשר לכוונותיו". "שיראק נכנס למערכה", העריך לה-פיגארו.
"שיראק הציע תוכנית פוליטית 'אנטי סרקוזי'", כתב בכותרת העיתון ליברסיון, שרואה במעשיו של שיראק כוונה לפגוע בסרקוזי, "הבן המועד שלו, האיש שבגד בו בבחירות 1995, ושמשפיל אותו היום בניסיונו לרשת את הנשיאות ממנו".
תומכיו של שיראק מבטיחים הפתעות. יושב ראש הפרלמנט הצרפתי, ז'אן לואי דברה, הציע ביום שישי מנדט שלישי לשיראק ושלל כל תמיכה בסרקוזי. ראש הממשלה, דומיניק דה וילפן, מאמין שיהיו עוד הפתעות במערכה "העניינים הרציניים עוד לא התחילו", אמר לעיתון לה-פיגרו.

סגולן עקפה את סרקוזי בסקרים
השבוע נערכו בצרפת הבחירות המוקדמות של מפלגת השלטון - UMP, לבחירת המועמד לנשיאות. לאחר פרישתה מהרשימה של שרת ההגנה מישל אליו-מארי, היה סרקוזי, שעומד בראש המפלגה, המועמד היחיד למעשה שביקש את תמיכתה. אבל גם אם סרקוזי ייבחר למועמד ה-UMP לנשיאות, שיראק יוכל אם ירצה להתמודד מולו שלא במסגרת המפלגה. "לא בורחים בקלות משיראק", העריך העיתון ליברסיון.

מול שיראק לסרקו, כפי שהוא מכונה כאן, אין בעיה גדולה. על פי סקר TNS הוא יוכל לגבור בנקל על הנשיא המכהן. רק 23 אחוז מהבוחרים מאמינים בשיראק, לעומת 75 אחוז שאינם מאמינים בו.אלא שסרקו לא יכול למצוא נחמה בסקרים. 46 אחוז מאמינים בו אבל 85 אחוז מאמינים ברויאל על פי הסקר של TNS.הסקרים האחרים כלל אינם מתייחסים לשיראק, אלא רק לסרקוזי וסגולן, ובשניהם היא עקפה אותו. 52 מול 48 לפי סקר CFA ו-51 מול 49 לפי סקר BVA. על פי סקרים אחרים, לשניהם יש אחוזי תמיכה שווים.
האם מדובר במירוץ זוגי סרקו מול סגו? לדעת לה-פיגרו, שיראק לא אמר את מילתו האחרונה. "השאלה היא האם הצרפתים

רוצים לשמוע אותה?".

www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3348850,00.html

לה פן: פאפון לא עשה שום דבר רע

לה פן: פאפון לא עשה שום דבר רע

מנהיג הימין הקיצוני המתמודד על נשיאות צרפת יצא להגנת מוריס פאפון, משתף הפעולה עם הנאצים שמת השבוע. לדעתו, אין בצרפת גזענות או אנטישמיות והיא אינה אחראית לעברה בתקופת המלחמה. הוא טוען שלדבריו, הוא על סף השגת מכסת החתימות הדרושות כדי להגיש רשמית את מועמדותו לנשיאות. בתו ל-ynet: הוא יגיע לסיבוב השני לפחות
שירלי סיטבון, פריז
עדכון אחרון:
20.02.07, 00:31

איש הימין הקיצוני ז'אן מארי לה פן הודיע אתמול (ב') כי הוא קרוב מאוד להשיג את המכסה הנדרשת של 500 חתימות מראשי ערים, סנטורים, מושלים וחברי פרלמנט על מנת להגיש רשמית את מועמדותו לנשיאות צרפת. במסיבת עיתונאים אמר מנהיג ה"פרונט נסיונל" (החזית הלאומית) כי הוא אסף עד כה 460 מתוך המכסה הדרושה.

בשונה מהמתמודדים האחרים, שזוכים לתמיכה רחבה בציבור, קמפיין איסוף החתימות עצמו הפך לחלק מהתעמולה של "הפרונט נסיונל", ולה פן מנצל את ההזדמנות כדי להציג את עצמו כקורבן. “השמאל והימין לוחצים על ראשי הערים כדי שהם לא יתנו לנו את החתימות”, אמר לה פן. “זו מערכת זדונית. ראשי ערים פשוט פוחדים מאירגוני השמאל ובמיוחד מהאירגונים הנאבקים בגזענות".

בשונה משנים קודמות, בבחירות הפעם צריכים המתמודדים לנשיאות לא רק להציג 500 חתימות של תומכים אלא גם להציג את שמותיהם של החותמים באופן פומבי. לה פן טוען כי מדובר במגבלה שנועדה לסבך את מסע הבחירות שלו אך הוא מתעקש שהדבר לא פוגע בו - אלא להיפך. "איסוף החתימות מעסיק אותי, אך לא מדאיג אותי", אמר.

“השיטות האלה מוכיחות שצרפת, כמו צפון קוריאה, היא אחת המדינות הסובייטיות האחרונות בעולם”, אמרה מרין לה פן, בתו של המנהיג, שמשמשת מנהלת מסע הבחירות של אביה. היא העריכה שאביה לא רק יצליח לאסוף את כל החתימות הדרושות, אלא גם יצליח להגיע לסיבוב השני בבחירות לפחות. “מה שקרה בבחירות ב-2002, אז השמאל והימין התאחדו נגדנו - זה לא יקרה שוב”, אמרה לה פן ל-ynet.

לראשונה - הקהל הריע לימין הקיצוני
הסקרים מלמדים כי הימין הקיצוני בצרפת אינו מרתיע כיום את הצרפתים כבעבר. לה פן ובתו מוזמנים לכל התוכניות הפוליטיות בטלוויזיה, ולפני שבוע לראשונה מחא קהל הצופים באולפן כפיים למנהיג ה"פרונט נסיונל" בשידור חי בזמן צפיית שיא בערוץ הראשון של הטלוויזיה.

מרין לה פן, מנסה ואף מצליחה לשנות את הדימוי של המפלגה. על פני השטח נראת ה"פרונט נסיונל" צעיר ופתוחה יותר. לפני מספר חודשים השיקה המפלגה מסע פירסום שכלל כרזה עליה הופיעה אישה שחורה, ומרין מנסה כל העת להיפגש עם מנהיגי הקהיליה היהודית כדי לפוגג את חששם.

ועם זאת, היא הבהירה כי עמדות המפלגה נותרו כשהיו. “נכון שאנחנו מתקרבים לכולם אבל עמדותינו לא ישתנו”, אמרה. ואכן, עמדותיו של לה פן בנושאי גזענות ואנטישמיות, הכחשת שואה, היחס לזרים ועונש המוות לא זזו. לה פן סבור למשל כי אין

בצרפת אנטישמיות או גזענות, וכי יש לבטל את יום הזיכרון לשואה עליו החליט הפרלמנט תחת הנשיא שיראק.

במסיבת העיתונאים היום התייחס לה פן למותו בסוף השבוע של מוריס פאפון, שהורשע בגירוש יהודים כאשר שימש בתפקיד בכיר תחת משטר וישי, ששיתף פעולה עם הנאצים. “פאפון לא עשה שום רע. הוא הפך לשעיר לעזאזל כדי ששיראק יוכל להאשים את צרפת ולהטיל עליה את האחריות על מה שקרה פה במשך המלחמה”, אמר לה פן. "אבל צרפת אינה אחראית. הגרמנים אחראים. פאפון הוא שעיר לעזאזל קטן, והוא מת. מה אני חושב על קבורתו עם מדלית ליגיון הכבוד? אני לא נהוג להכתיב לאף אחד את דרך קבורתו”, הוסיף לה פן.

פרסום ראשון:
19.02.07, 23:22

צרפת: לה פן מחזר אחרי הקול השחור

צרפת: לה פן מחזר אחרי הקול השחור

מנהיג הימין הקיצוני ז'אן מרי לה פן, שרוצה להיות נשיא צרפת, לא מסתיר עוד את השאיפה שלו לגייס תומכים גם מקרב המהגרים השחורים - אותם שחורים שהוא מרבה לצאת נגדם בקמפיין שלו
שירלי סיטבון, פריז
פורסם:
12.12.06, 12:28

הוא מוכר כאיש ימין קיצוני בוטה, שמתנגד בתוקף לגלי המהגרים האפריקנים שזורמים לצרפת באופן בלתי פוסק, אך ז'אן מרי לה פן רוצה שגם השחורים בצרפת יתמכו בשאיפתו להיבחר לנשיאות.

אמש (ב') נשבר טאבו בצרפת; לראשונה מאז הקמת מפלגתו הקיצונית "החזית הלאומית" (פרונט נסיונל) הופיעה צעירה שחורה על גבי כרזות תעמולת הבחירות של לה פן. הצעירה, עם שיער מתולתל וגולש וג'ינס אופנתי, היא אחת משש הדמויות בהן בחרה המפלגה על מנת לייצג את החברה הצרפתית.

הצעירה השחורה, כמו יתר הדמויות, מביעה אכזבה מהמצב הנוכחי בצרפת, אחרי שנים של שלטון מפלגות השמאל והימין המתונות. "אזרחות, שילוב בחברה, השתפרות מעמד החיים, חילוניות... הימין/שמאל שברו את הכול" - נכתב על הכרזה בה היא מככבת.

פרשנים בצרפת טוענים שהניסיון של לה פן לגייס תומכים שחורים אינו חדש, ורק הביטוי של המגמה הזו בכרזות הוא החידוש.

"מזה שנים שחורים הבאים מהאי מרטיניק למשל, מצביעים בעד לה פן כי הם רואים בו מועמד שיוכל לעזור להם למצוא את מקומם בחברה ואת זהותם הצרפתית. הוא מבטיח להם חיים טובים יותר", אומר ל-ynet אדוארד אנדואה, צרפתי ממוצא אפריקאי שמייצג את איגוד העמותות השחורות. "מה שחדש זה שלה פן מצד אחד, והאינטלקטואלים השחורים מצד שני, אינם מסתירים את הקשר שביניהם יותר".

הסופר רפאל קונפיאן כתב בעיתון "לה מונד" שהביקורת נגד לה פן מוגזמת, ושמנסים לייצג אותו כשטן. קונפיאן תומך בקומיקאי האנטי-ישראלי דיודונה המוגדר כ"לה פן שחור", שהיה אורח בכנס של "הפרונט נסיונל".



"השחורים התומכים בלה פן אינם בהכרח מתרבים, אבל הם כבר לא מתביישים ומסתתרים", אומר אנדואה. "לה פן שינה אף הוא את גישתו, הקשיב לבתו מארין, והחליט לא להסתיר יותר את תומכיו שחורים, גם אם חלק מהמפלגה מבטלת את הגישה הזאת. התמיכה בלה פן אינה עדיין מקובלת, אבל הקהילה השחורה מחולקת היום, וחלק מהמיעוט שהחליט לתמוך בלה פן עשה

זאת בין היתר משום שהוא מסכים עם גישתו האנטישמית", דברי אנדואה.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3339035,00.html

פרנסואה ביירו, כאב הראש של סגולן רויאל

פרנסואה ביירו, כאב הראש של סגולן רויאל
למועמד מפלגת המרכז לנשיאות צרפת יש סיכוי קלוש להעפיל לסיבוב השני, אבל נוכח הצניחה החופשית של סגולן רויאל בסקרים, הוא הפך עבורה למטרד משמעותי. סקרים מלמדים שבסיבוב השני, הצרפתים מעדיפים אותו על פני סגולן ואפילו על פני סרקוזי
שירלי סיטבון (פריז) ורונן בודוני
פורסם:
21.02.07, 00:03

עד עכשיו היה המירוץ לנשיאות צרפת מאבק "ראש בראש" של ניקולא סרקוזי מול סגולן רויאל, אבל בתקופה האחרונה מסתמן שינוי דרמטי בתמונת המצב. מועמד מפלגת המרכז פרנסואה ביירו החל לצבור גובה בסקרים, וגורם בוודאי כאב ראש לא קטן למנהלי מסע הבחירות של רויאל, שמתקשה להעביר את הקמפיין שלה להילוך גבוה.
שורת התקריות המביכות שגרמה והויכוחים הפנימיים במחנה שלה, איפשרו לביירו לצמצם את הפער בסקרים, מ-25 אחוז בדצמבר לשבעה בלבד כעת. עד היום קראו הסוקרים לביירו "האיש השלישי"; הם טענו – ועדיין טוענים – שסיכוייו לצלוח את הסיבוב הראשון אינם גבוהים, אבל כולם מסכימים שהוא יכול לגרום נזק רב מאוד לשני המחנות – של סרקוזי ובעיקר של רויאל, ואם מישהו מהם ימעד בחודשיים שנותרו עד יום הבחירות, הוא עוד עלול להפתיע.
סקר של חברת "איפסוס" מצא כי סרקוזי עדיין מוליך את המירוץ עם 33 אחוזי תמיכה בסיבוב הראשון. רויאל דולקת אחריו עם 23 אחוז, וביירו מדורג שלישי עם 16 אחוז, עליה שני שני אחוזים מהחודש שעבר. מועמד הימין הקיצוני לה פן זוכה בסקר ל-11 אחוז, אך בשונה מביירו, הוא מאיים בעיקר על מחנה הימין.

ביירו לעומת זאת, מאיים בנסיבות מסויימות על שני היריבים המובילים: על פי סקר של חברת "איפופּ", אם הוא יצליח להתברג בין שני המקומות הראשונים בתום הסיבוב הראשון ב-22 באפריל, הוא מסוגל לנצח את סרקוזי או את רויאל בסיבוב השני ב-6 במאי. על פי הסקר, הוא יגרוף 52 אחוז לעומת 48 של סרקוזי בסיבוב השני, או 54 אחוז מול 46 של רויאל.
מפלגתו של ביירו, האיחוד למען צרפת דמוקרטית (UDF) אמנם מצדדת בעמדות מפלגה השלטון הימנית בפרלמנט, אך הוא עצמו נחשב למבקר קולני של סרקוזי. הוא הבטיח לצמצם עלויות תעסוקה וביורוקרטיה, ומצדד בקואליציה רחבה ויציבה שתוכל להניע רפורמות. הוא אפילו רמז שאם יהיה נשיא, ימנה תחתיו ראש ממשלה מהשמאל. זהו אמנם לא נתון המעיד על אחוזי ההצבעה, אבל על פי אחד הסקרים, 55 אחוז מהציבור אמרו שהיו רוצים לראות אותו בסיבוב השני.
"שנים חיכינו לסיכוי הזה והיום אנחנו מאמינים שביירו יכול להגיע לסיבוב השני ולנצח", אמר ל-ynet רודי סאל, אחד מדובריו של ביירו. "ממשלת מרכז כמו בגרמניה יכולה להוציא את צרפת ממצבה הנוכחי, ומהחובות.
אלא שהפרשנים לא ממהרים להמר עליו, ועדיין טוענים שסיכוייו קלושים. "אחרי בחירות 2002 וההצלחה של לה פן בסיבוב הראשון, המצביעים יחזרו למפלגות הגדולות, לסוציאליסטים ול-UMP", אמר ל-ynet פרדריק חזיזה, פרשן פוליטי. "אנחנו לא חוששים ממצב כזה", הגיב רודי סאל לדבריו.

רויאל פתחה את הפה
בתוך כך מנסה רויאל לשקם את הריסות מסע הבחירות שלה, שלדעת הפרשנים עומד לקרוס. רויאל הביאה אמנם משב רוח מרענן וחדשני לפוליטיקה הצרפתית הגברית ברובה, אבל הטעויות המביכות שלה, ופליטות הפה המיותרות שלה ושל מקורביה דירדרו אותה בסקרים.
בסקר של "איפסוס", היא גרפה 23 אחוז – 10 אחוזים פחות מלסרקוזי ונקודת שפל חסרת תקדים עבורה. סקר של "TNS סופרס-יונילוג" עבור "לה פיגרו" העניק לה 45 אחוז בסיבוב השני מול 55 אחוז של סרקוזי – פער גדול בשביל מי שעד לאחרונה הייתה צמודה ליריבה בכל הסקרים.

הצניחה שלה בסקרים ופרישת היועץ הכלכלי שלה היו מכה קשה למסע הבחירות שלה. היא תולה תקווה רבות בהופעה מיוחדת שלה בטלוויזיה ביום שני, במהלכה השיבה לשאלות הציבור בנושאים שונים. "אם זה לא ישתפר אחרי זה, המצב באמת יסתבך", אמר ג'רום סנט-מארי, ממכון הסקרים BVA.

בחודשים האחרונים הייתה רויאל מטרה נוחה לחיצי ביקורת מושחזים סביב מסע הדילוגים שלה ברחבי צרפת במסגרתו ביקשה לשמוע מה מטריד את הציבור. קמפיין ההקשבה שלה – והעובדה שדיברה הרבה אבל אמרה מעט מאוד – גרמו לרבים לפקפק בכישוריה כמנהיגה.
ביום שני היא ניסתה לעצור את ההידרדרות שלה בצעד דרמטי: היא פתחה את הפה. היא התייצבה באולפן התוכנית "יש לי שאלה עבורך" ובמשך כשעתיים השיבה על שאלות של 100 צרפתים שמהווים מדגם מייצג של האוכלוסיה.

"אני סבורה שאני מוכנה... ושאני היחידה שיכולה לבצע את השינויים העמוקים שצרפת צריכה", אמרה בשידור ישיר למיליוני צרפתים. היא טענה גם שספגה התקפות בוטות יותר באשר לכישוריה רק בשל היותה אישה. "אף גבר עם הרקע המקצועי שלי לא היה נאלץ לספוג התקפות על כישוריו, או להדוף ספקות באשר ללגיטימיות שלו. זה יותר קשה בשביל אישה לשאוף להיות נשיאה... אבל אני סבורה שהגיע הזמן".

www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3367661,00.html

המאבק לנשיאות צרפת נפתח במזרח התיכון

המאבק לנשיאות צרפת נפתח במזרח התיכון

בימין הצרפתי נהנו לראות את סגולן רויאל "דורכת על מוקשים" בביקורה הרשמי הראשון במזרח התיכון כעדות לחוסר הניסיון שלה, אך העיתונות בצרפת הזהירה: גם אם רויאל שגתה, סרקוזי ייפגע ממשחק הסכינים הזה
שירלי סיטבון, פריז
פורסם:
05.12.06, 08:25

ביקורה במזרח התיכון של סגולן רויאל, מועמדת הסוציאליסטים לנשיאות צרפת, נועד לאפשר לה לצבור קצת ניסיון בדיפלומטיה בינלאומית ולהכיר מקרוב את אחד ממוקדי הסכסוך המורכבים בעולם, קדימון לקראת המשימה הכבדה שתוטל עליה אם תגיע לארמון האליזה. אך לאחר שורת תקריות מביכות בלבנון, ולמרות הביקור המוצלח יחסית בישראל, ספק אם הניסיון שצברה רויאל ייזכר אצלה לטובה.

בימין הצרפתי לעומת זאת רואים בתקלות של רויאל משאלה שהתגשמה. חודשים חיכו במחנה של שר הפנים ניקולא סרקוזי לטעות מהדהדת של רויאל, שתסדוק את התדמית החלקלקה שלה בעיני הציבור ותוכיח שהיא אינה ראויה או מנוסה להיות נשיאת הרפובליקה, כפי שהם טוענים.

עיתוני צרפת דיווחו בהרחבה על ביקור רויאל בלבנון ועל נכונותה להיפגש עם אנשי חיזבאללה וחמאס - למרות שפגישות כאלה לא יצאו לבסוף לפועל. שיא הסערה היה כמובן סביב התבטאותו של חבר הפרלמנט הלבנוני עלי עמר, שהשווה את ישראל לנאצים. רויאל לא רק שלא גינתה את הדברים אלא אף הביעה הסכמה עם חלק מהם - ורק למחרת התנערה מההשוואה ומרוח הדברים שנאמרו בנוכחותה.

הדוברים העיקריים של מחנה הימין, משר החוץ פיליפ דוסט-בלאזי, דרך שרת ההגנה מישל אליו-מארי ועד סרקוזי בעצמו מיהרו לנעוץ ברויאל ציפורניים וטענו שביקורה רק פוגע ביחסים העדינים שבין צרפת למדינות המזרח התיכון. דוסט-בלאזי כינה את רעיונותיה של רויאל "פשטניים" וסרקוזי - שלפני ימים ספורים הכריז רשמית על התמודדותו לנשיאות - תמה איך תתמודד רויאל עם סוגיות סבוכות כמו משבר הגרעין עם איראן, כשהמנטרה המועדפת עליה היא "נשאל את העם לדעתו".

מהצד השני של המפה נשמעו בעיקר קולה של רויאל וקולו של בן זוגה פרנסואה הולנד. שאר הדוברים הסוציאליסטים הבולטים - גם כאלה שתקפו אותה בעבר על חוסר ניסיונה בתחום החוץ - העדיפו לשמור על פרופיל נמוך. רויאל הגנה על עצמה וטענה שלא שמעה מהמתורגמן את ההשוואה האמורה. דוברהּ צבע את כל הביקורת שהוטחה בה בנושא הזה כניסיון הכפשה פוליטי. אם מישהו שאף לבדוק מה בדיוק נאמר באותה פגישה ומה תורגם לאזניה של רויאל צפויה לו אכזבה: משרד החוץ הצרפתי הודיע הערב שאין אפשרות לברר שכן הדברים לא הוקלטו.

מודעה



העיתונים בצרפת לא עשו לרויאל הנחות והדגישו את הטעויות שלה, אך בה בעת הזהירו את הימין מביקורת אגרסיבית מדי, שעלולה לגבות מהם מחיר פוליטי. "רויאל באה למזרח התיכון עם מזוודות ריקות", העריך העיתון "ליברסיון", "אבל בריקוד הסכינים סרקוזי עלול להיפגע יותר ממנה"; "הימין תוקף את רויאל", נכתב בכותרת של "לה-מונד"; "הישראלים לא מתייחסים למחלוקת הצרפתית ומגלגלים לרויאל שטיח אדום", כתב "לה-פריזיאן".
בקהילה היהודית ראו בחומרה את החלטתה של רויאל להיפגש עם נציגי החיזבאללה, וטענו שהעיתונות אינה מבקרת מספיק את עמדותיה של רויאל. "אין לדבר עם החיזבאללה", אמר רוג'ה קוקרמן, ראש אחד הארגונים היהודיים הגדולים בצרפת לעיתון "ליברסיון".

www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3336125,00.html